תפריט
שמי שרון יפרח פסיכותרפיסטית, מטפלת רגשית מתמחה בטיפול למתבגרים ומבוגרים.
אני בעלת ניסיון רב בטיפול בחרדות, במצבי משבר ולחץ , התמודדות עם אובדן, טראומה וטראומה מורכבת, הפרעות אישיות שונות, מצבי תקיעות בעבודה ובחיים, העצמה והעלאת הבטחון העצמי והדימוי העצמי.
דרך הטיפול שלי נבנתה מהתנסותי בקליניקה ומשלבת מספר גישות מסורתיות וקוגניטיביות התנהגותיות: הלא היא הגישה האינטגרטיבית.
אני מאמינה בכימיה וחיבורים בין אנשים להצלחת התהליך ,ובתפיסתי הטיפולית חשוב לי להתאים את מאפייני הטיפול לצרכיו הייחודיים של כל מטופל ומטופל.
התמקצעות שלי:
טיפול פרטני למתבגרים ומבוגרים
הנחייה והדרכת הורים
טיפול משפחתי
המשבר הוא מצב שבו אדם מתמודד מול מכשולים הנמצאים בחייו ואינו מצליח להתגבר עליהם.
כל אדם חווה משבר בחייו וזה טבעי , ההתמודדות עם קודי ופתרונו הינה שיגרת חיינו.
הבעיה נוצרת כשהמשבר נמשך לאורך זמן ואינו מסתיים. משבר ארוך עלול להוביל לדיכאון וחרדה. ולכן סביבה תומכת יכולה להועיל ולתת מענה ראשוני בהתמודדות. כמו כן חשוב לא להקל במצב זה ולגשת לטיפול של איש מקצוע- במידה ואין הקלה בהתמודדות.
אם אתם במשבר, מרגישים שאתם עסוקים רוב הזמן בעצמכם, מודאגים, שואלים את עצמכם שאלות ואין לכם תשובות, לא מתפקדים כמו תמיד, או לא מתפקדים בכלל, מרגישים סבל כל היום, ומרגיש לכם שהסבל הזה שלכם לא יעבור- זה הזמן לפנות לעזרה טיפולית.
הלחץ נפשי מתייחס למצבים בהם האיזון הטבעי של הגוף מופר בדרך כלל על ידי איום נפשי או פיזי המלווה בחששות ותחושות כשהלחץ נמשך לאורך זמן ואינו מטופל – נוצר מצב של משבר.
משבר
המשבר הוא מצב שבו אדם מתמודד מול מכשולים הנמצאים בחייו ואינו מצליח להתגבר עליהם.
מצבי לחץ נפשי ומשבר יכולים להגיע בעקבות טריגרים מעוררים, בתחומים שונים בחיים: בעבודה בחיי הנישואים זוגיות, אובדן ועוד. לעיתים הם באים בהפתעה ולפעמים הציפייה לקראתם דרוכה.
הבעיה נוצרת כשהמשבר נמשך לאורך זמן ואינו מסתיים. משבר ארוך עלול להוביל לדיכאון וחרדה וראוי שלא נתעלם ממנו כלל.
הלחץ נפשי מתייחס למצבים בהם האיזון הטבעי של הגוף מופר בדרך כלל על ידי איום נפשי או פיזי המלווה בחששות ותחושות כשהלחץ נמשך לאורך זמן ואינו מטופל – נוצר מצב של משבר.
משבר
המשבר הוא מצב שבו אדם מתמודד מול מכשולים הנמצאים בחייו ואינו מצליח להתגבר עליהם.
מצבי לחץ נפשי ומשבר יכולים להגיע בעקבות טריגרים מעוררים, בתחומים שונים בחיים: בעבודה בחיי הנישואים זוגיות, אובדן ועוד. לעיתים הם באים בהפתעה ולפעמים הציפייה לקראתם דרוכה.
הבעיה נוצרת כשהמשבר נמשך לאורך זמן ואינו מסתיים. משבר ארוך עלול להוביל לדיכאון וחרדה וראוי שלא נתעלם ממנו כלל.
טראומה היא פגיעה בגוף או בנפש, או כל אירוע שהטביע בנו את חותמו ויש לו השפעות שליליות חוזרות ונשנות במערכת הסנסורית, הרגשית, או הקוגניטיבית, באחת מהן או יותר.
בשפת היום-יום מתייחס המונח כמעט תמיד לטראומה נפשית. טראומה יכולה להתהוות בעקבות אירוע יחידני או בעקבות מספר אירועים קשים שחווים
פוסט טראומה – הכוונה לתסמינים הקורים אחרי הטראומה , הם יכולים להגיע ישר אחרי ה וגם יותר מאוחר – באם המתמודד/ת עברו תהליך של ניתוק מהטראומה כגון תקיפה מינית, תאונת דרכים , מלחמה – הלם קרב, מחלה קשה וכו'.
חרדה מגיעה בעקבות משבר או טראומה שחווה שלא עובדו כראוי. החרדה מתאפיינת באי שקט נפשי, במחשבות טורדניות שליליות ותחושות פיזיות כמו הזעה נשימה לא סדירה ודופק מהיר, המשולבים עם מתח נפשי גבוה , ודאגה שמשהו רע עומד לקרות.
החרדה גורמת להימנעות של האדם מגירויים הנתפסים כסכנה עתידית.
פחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית שבעקבות זאת האדם נוקט בתגובה של בריחה או לחימה בגורם.
לעומת זאת חרדה אינה קשורה לגורם חיצוני מסוים, והתגובה של החרדה היא חוסר אונים , לחץ בלתי נשלט המוביל לחרדה קיצונית ובלתי נסבלת.
מחרדה קלה ועד חרדה קיצונית ובלתי נסבלת.
רבים מאיתנו חווים משברים וחרדה יכולה להגיע בעקבות משהו שחווינו. היא לא חייבת להישאר ויש מקרים שאנחנו מצליחים להתחזק ולהתגבר עליה ולהמשיך הלאה בחיינו.
הבעיה מתחילה כשהחרדה אינה עוברת, ההיפך היא גדלה מיום ליום, כתוצאה מהתקפי חרדה שאנו חווים – מתחילים מנגנוני ההגנה לפרש את התקף החרדה כסכנת חיים ולכן נוצר מצב של הימנעות ופחד לחוש את אותו התקף חרדה. התקפי חרדה יכולים להופיע כמוחשיים ביותר: לחץ בחזה, כאבי בטן, בחילה ,סחרחורות וכד'.
אם זה נשמע לכם מוכר- יתכן ואתם נמצאים במצב חרדתי ממושך וזה בדיוק הזמן לגשת לטיפול רגשי ממוקד מאיש מקצוע המתמחה בתחום כדי לעצור את הסבל שאתם חווים ולחזור לחיים שגרתיים ונטולי חרדה.
בנוסף, חרדה ממושכת עלולה לגרום לתחלואות נוספות כמו דיכאון והפרעת חרדה ולכן אין להזניח מצב זה או להקל ראש בכך.
ביטחון עצמי משפיע על כל חלק בחיינו- אם זה בזוגיות ואם בעבודה או מול הילדים במשפחה הגרעינית שלנו.
ברגע שאנו חשים חסרי ביטחון, אנו מעבירים את הקושי הזה לסביבה שלנו וקשה לנו לחוות תחושת הצלחה – גם אם אנחנו הכי טובים.
כשהביטחון העצמי שלנו גבוה, אנחנו מאמינים בעצמנו יותר, אוהבים את עצמנו ויכולים להביט קדימה ולתכנן את הצעד הבא. גם אם יהיה קושי בדרך, בזכות הביטחון העצמי הגבוה נדע להתגבר עליו הרבה יותר טוב ואפילו נלמד מכך להבא- כל החשיבה על החיים היא שונה – חיובית יותר.
חוסר ביטחון עצמי מיצר בדיוק את ההיפך מתחושת ה"אני שווה" "אני מוצלח": הוא גורם לאדם להיות לא בטוח בצעדיו, מתקשה לראות חוויות הצלחה ולשייך אותן אליו, נמנע מכל מגע לא מחייב או שיח לא נדרש, כי חושב שלא יגיד את מה שצריך מספיק טוב. התחושה של אני לא שווה – קיימת.
ביטחון עצמי אינו תכונה מולדת! לכן יש אפשרות לשנותו וזאת נעשה בעזרת טיפול נפשי איכותי שבו: נחזק את החוסן הנפשי, נקטין מחשבות טורדניות ומבזבזות אנרגיות ונמצא יחד את החוזקות של המתמודד.
התמכרות היא מצב של חוסר שליטה בשגרת חיי היומיום עקב נטילת חומרים ממכרים או לחליפין עקב הרגלים התנהגותיים שהשתלטו על חייו של המכור. קשה מאוד לעצור את ההתמכרות לבד, ולרוב יש צורך בעזרה טיפולית חיצונית. ההתמכרות משתלטת על חייו של המתמכר עד לידי מצב שאין לו שליטה עליה. הריגוש עם הזמן קטן – וכדי שהמתמכר ירגיש את העונג של ההתמכרות – הוא צורך יותר ויותר מהחומר הממכר: אם זה סם ואם זה פורנו או ההימור או כל התמכרות אחרת.
ישנם סוגים שונים של התמכרויות, והמשותף להם היא התלות הנפשית וגופנית בגורם הממכר.
ההבדל העיקרי בין הרגל להתמכרות הוא שהרגל אינו יוצר תלות פיזית, אין צורך בגמילה ממנו, וקל להפסיק הרגל כאשר מודעים להשלכות השליליות שלו.
לעומת זאת, את ההתמכרות קשה לעצור והשלכותיה העצמיים וגם לסביבה הקרובה של המתמכר הן הרסניות ואף מחייבות גמילה .
סוגי התמכרויות:
התמכרות לסמים
התמכרות לאלכוהול
התמכרות להימורים
התמכרות לתרופות
התמכרות למשחקי מחשב /למסכים
התמכרות למין
התמכרות לפורנו
התמכרות לקניות
התמכרות/ תלות בהימורים
מוות של אדם הקרוב לנו יכול לגרום למשבר מתמשך ולקריסה , והסיבות לכך הן רבות.
מה גם שכל אחד ואחת חווים אובדן של איש יקר בדרך שונה ולכן לא תמי קל לצאת ממשבר עקב אובדן.
עלולים לגרום למתמודד מצב של קריסה.
מה הדרך להתמודדות עם אובדן?
הקיפו עצמכם באנשים שאוהבים אתכם ורוצים בטובתכם, תנו להם להיות לכם למשענת- שתפו בכאב שלכם, זו דרך שיכולה להועיל מאוד להשלמה והתמודדות עם האובדן והכאב הגדול.
אם הכאב מתמשך לאורך זמן ומפריע להתנהלות תקינה של חייכם- פנו ליעוץ ועזרה מקצועית – אל תישארו לבד עם הסבל.
ניתן לחזור לשגרה ולהקל על מצבכם.
כשאתם מרגישים שיש לכם קושי במערכות היחסים שלכם, כשאתם לא מבינים מה לא בסדר ולמה אותן בעיות במערכת הזוגית שלכם חוזרות ונשנות.
אם הגעתם למצב של ייאוש וסבל, כנראה שאתם צריכים לברר את מקומכם במערכת הזוגית ואת רגשותיכם.
האם אתם פועלים נכון, ואם לא- איך ניתן לשנות ולשפר.
במסגרת הטיפול שלנו תתאפשר התבוננות משותפת והבנה של מצבים אשר לעיתים נראים סבוכים ובלתי מובנים.
הטיפול יוכל לסייע לך להבין את עצמך ולזהות דפוסי מחשבה והתנהגות אשר מפריעים לך ליהנות ממערכות יחסים מספקות.
אם את/ה מרגיש/ ה שיש לך קושי במציאת זוגיות / תחושת אי הבנה מה לא בסדר ולמה לא הולך לי/ קושי בקשרים בין אישיים בעבודה / כשאת/ה מבטל/ת את עצמך בזוגיות או שתחושת הביטחון העצמי שלך נמוכה – זה הזמן לפנות לעזרה טיפולית.
משבר תעסוקתי יכול להגיע בכל שלב בחיינו, לעיתים אין זה תלוי בנו (לדוגמא משבר הקורונה) , אך רוב הזמן אנחנו אחראים למה שקורה לנו ויכולים "לנהל" את חיינו באופן שייתן לנו סיפוק ותחושת שביעות רצון.
משבר תעסוקתי יכול להגיע בעקבות משבר כללי במשק, מה שמביא לצמצומי עובדים ופיטורים נרחבים – מצב העלול להוביל לתחושת תסכול, חוסר אונים , לחץ, חרדה בשל אי הוודאות ועוד.
משבר תעסוקתי עלול להגיע בעקבות חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך ,הרגשה שלא רואים אותי ולא מעריכים אותי . מצב רגשי זה מוביל לתקשורת לקויה מול העובדים האחרים ומול המעסיק . חוסר שביעות הרצון
ניתן למנוע את כל הסבל הזה ותחושת התקיעות והמשבר התעסוקתי על ידי טיפול פרטני ממוקד : ההתמקדות תהיה משולבת גם בחיזוק הדימוי העצמי והביטחון העצמי לצד טיפול במשבר הנוכחי. יחד נבחר את הכיוון הנכון והמתאים ביותר.
טיפול רגשי מוצלח לבני נוער וצעירים מחייב תקשורת פתוחה ומעמיקה בין המטפל למטופל, וסביבה בלתי שיפוטית להביע עצמו בדרך שיבחר, כזו שתעניק לו כלים להתמודדות עם תחושות רגשות ואתגרים בחייו.
בני נוער וצעירים , בשונה ממבוגרים , פחות מדברים על קשייהם ורגשותיהם עם הסביבה הקרובה להם, הרבה פעמים חשים שהסביבה לא מבינה אותם, ובעת קושי – עלולים להגיע למצבי חרדה , משברים התפרצויות ועוד.
שיטת הטיפול המתאימה ביותר בעיני לצעירים – היא זו המשלבת שיחות והעמקה הבאים מהגישה הדינאמית ובנוסף טכניקות לשימוש מתוך הגישה הקוגניטיבית התנהגותית
במידה ואתם מרגישים שיש שינו בשניים או יותר מהסוגיות הללו, רצוי להעמיק ולברר מה קורה ולהגיע ליעוץ והכוונה:
אם חלה ירידה חדה בציונים שלהם בבית הספר.
אם חל שינוי לרעה בהתנהגות / במצב רוח שלהם
אם אתם חשים שהם לא מתקשרים אתכם באופן לא שיגרתי
אם אתם חשים שהם מצויים בסערת רגשית ונפגעים בקלות מכל שיח שמדברים איתם
במידה והם נמנעים מאינטראקציות חברתיות, מוותרים על פגישות עם חברים.
אם לאחרונה החל לשתות אלכוהול, לעשן, לאכול יתר על המידה או ההיפך לוותר על ארוחות .
אם אתם חושדים שקיימת בעיה, אל תהססו להציף אותה מול המתבגר שלכם – אל תחששו לשוחח אתו – גם אם בהתחלה לא ישתף פעולה נסו שוב והביעו את דאגתכם ואהבתכם כלפיו , זאת כדי להבין מה עובר עליו ואיך תוכלו להיות לו לעזר. אם אתם מרגישים לפי מה שגיליתם שהוא צריך טיפול רגשי – אל תהססו לעזור לו ולקבוע מפגשים . אם הוא אינו מוכן להגיע לטיפול- יתכן שפגישה ראשונה שלו באופן מקוון תקל על החשש ואח"כ יהיה מוכן להגיע לטיפול. אם בכל זאת ממאן להגיע לכל סוג של טיפול -גשו אתם למטפל פסיכותרפיסט המתמחה בבני נוער ומתבגרים וקבלו כלים בהם תוכלו לעזור לו להתמודד עם הקושי.
פסיכותרפיה : הלחם בסיסים שמקורו ביוונית: פסיכו – נפש, תרפיה – טיפול.
המשמעות של המושג הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות על ידי גישות טיפוליות שונות.
מטרת הטיפול היא להביא לשיפור במצב הנפשי, החברתי וההתנהגותי של האדם.
טיפול קצר מועד מאופיין במספר קצוב מראש של מפגשים ( 12 בממוצע) בו מוגדרת מטרה מרכזית.
המטופל מגיע עם קושי ספציפי שמעוניין לפתור- המטפל מצידו מכוון מראש להתמקדות בקושי ולטיפול מוגבל בזמן שנקבע.
לעיתים ניתן לחוש בשיפור כבר אחרי הפגישה הראשונה, נוכח כך שהאדם זוכה לתמיכה ולסיוע ולא צריך עוד להתמודד עם בעיותיו וקשייו בכוחות עצמו.
עם זאת לא כולם מתאימים לטיפול מסוג זה, ולעיתים המורכבות עמוקה יותר ודורשת התמקדויות בבעיות נוספות הקשורות לאותו הקושי שמביא אתו המטופל.
טיפול מתחיל עוד לפני שמגיעים למטפל: השלב הראשון הוא ההבנה שיש לי קושי ואני רוצה לטפל בעצמי.
השלב השני הינו פגישת הטיפול הראשונה ואיתה החוזה הטיפולי.
במפגש זה כבר ניתן לחוש אם יש כימיה ורצון להתקדם יחד.
בתהליך הטיפולי מוגדרות מטרות ויעדים שנבנים יחד וכך ניתן להמשיך לטיפול מעמיק ויעיל.
משך הטיפול אינדיבידואלי וקשור לקושי שמביא אתו כל מטופל ומטופל לחדר הטיפולים.
יש כאלו שאחרי 12 מפגשים מרגישים שפתרו את הקושי ויכולים להמשיך הלאה וישנם אחרים שצריכים יותר מפגשים ותהליך הטיפול צורך יותר זמן.
בתהליך הטיפול הנפשי ראשית נוצרת ברית טיפולית בין המטפל למטופל.
האמון בין השניים המהווה את הבסיס להבאת תכנים וקשיים של המטופל לחדר, ולהעמיק בבעיה לחפש יחדיו איך לפתור את הקושי ומה מסתתר מתחת לכל המצב.
המטרות שהוגדרו בתחילת המפגשים נמצאות בחד וסביבן נעשית העבודה הטיפולית.
המטופל חווה סערת רגשות לצד חיזוקים ולמידה של התמודדות מול הקשיים שחווה. ולבסוף מגיעים לפתרון הבעיה.
מאחר והנפש מורכבת ומלאת מסתורים, ההצלחה בטיפול היא אינדיבידואלית ולתחושתו של המטופל ואף של המטפל.
עם זאת ניתן לסמן טיפול כמצליח באם הוגדרו מטרות ורצונות ונעשה טיפול סביבן.
לעיתים לוקח זמן עד שמרגישים בשינוי, והמטרות נראות רחוקות, אך התמדה וסבלנות הינם המפתח להצלחה – על ידי ליווי מקצועי של המטפל שבחרתם.
לכן אל תמהרו לעצור את הטיפול באמצע ותנו הזדמנות לעצמכם ולמי שמטפל בכם.
בחירת המטפל לעיתים יכולה להיות מורכבת ומבלבלת, זאת משום שתחום הטיפול הרגשי רחב ומגוון בסוגי טיפול שונים. לכאורה, נראה שהמלצה או פידבקים חיוביים הם אלו שיעודדו אותנו לבחור את המטפל המסוים, אך לא תמיד זה מצליח.
מי מאיתנו אינו מכיר את הסיטואציה שבה סיטואציה מסוימת מתפתחת לא כמו שתכננו ואיתה מגיעות מחשבות בהן אנחנו מנתחים את מה שקרה ולמה ואיך היה צריך להיות אחרת וחוזר חלילה.
אור (שם בדוי) צעיר בן 20, הגיע אלי אחרי שנפל פעמיים לחובות של 800 מאות אלף שח. וזה לא כולל את הכספים שהעביר למשחקים מהכסף שעבד ושילם .
תמיד הזהירו אותנו מגיל הטיפש עשרה שזה גיל מורכב, שנתכונן לתקופה מאתגרת. ואכן הרבה מההורים מתקשים לתקשר עם ילדיהם, מנסים להגיע אל ליבם ולא מצליחים.
כל הזכויות שמורות לשרון יפרח פסיכותרפיסטית מטפלת רגשית מתבגרים ומבוגרים © | הצרת נגישות
* כל התוכן באתר נכתב בלשון זכר אך הוא התייחס לזכר ונקבה כאחד
"פגישה בין שני אנשים כמוה כשני חומרים כימיים הבאים במגע זה עם זה; אם ישנה תגובה, שניהם עוברים תהליך של השתנות" (קרל גוסטב יונג)
בחירת המטפל לעיתים יכולה להיות מורכבת ומבלבלת, זאת משום שתחום הטיפול הרגשי רחב ומגוון בסוגי טיפול שונים .
לכאורה , נראה שהמלצה או פידבקים חיוביים הם אלו שיעודדו אותנו לבחור את המטפל המסוים , אך לא תמיד זה מצליח.
כמה פעמים קרה לכם שקיבלתם המלצה על רופא טוב מומחה בתחום, הלכתם לפגישה והתאכזבתם? כמה פעמים שמעתם על מטפל רגשי טוב שעזר לחברה שהמליצה – בעקבות המלצתה הגעתם אליו לטיפול ומשהו לא זרם ? הרגשתם שזה לא זה?
זה קורה כנראה כי אנחנו בני אדם מגוונים ובעלי העדפות שונות . ולכן , המלצה תעזור ובדיקה כללית לטיב מקצועיותו של המטפל תעזור גם היא.
הכימיה בין מטפל למטופל חייבת להתקיים וניתן לדעת אם יש או אין אותה בין שניכם כבר מהמפגשים הראשונים : כשתרגישו נוח ונעים בתוך הטיפול, שאתם קשובים ומשתפים את המטפל, משהו באווירה החיובית ייתן לכם להרגיש שהגעתם למקום הנכון.
כיום יש מבחר גדול של מטפלים וגישות מגוונות לטיפול:
החל בגישה המסורתית (גישתו של אבי הפסיכולוגיה פרוייד) שקיימת למעלה מ150 שנים ורלוונטית מאוד גם בימינו הלא היא הגישה הפסיכודינמית: מפגשים המכוונים לשיח עמוק ופתרון הבעיות בדרך של הגעה אל הלא מודע , וחיפוש הסיבה לסימפטומים ולקושי.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית – זו גישה יותר חדשנית שעברה מספר גלגולים והתפתחויות בשנים האחרונות. מטפלים בגישה זו מעדיפים לטפל בקושי עצמו ופחות להתעמק בעבר ובלא מודע, ולתת כלים להתמודד אם הכאב/ הקושי שהמטופל חווה.
מטפל מקצועי ואתי, ידע לתת מענה המתאים למטופל שלו, ובמידה ויש צורך בסוג אחר של טיפול שאין ביכולתו לספק- יפנה לגורם המקצועי הרלוונטי.
מחשבות טורדניות , איך ניתן לעצור אותן…
מי מאיתנו אינו מכיר את הסיטואציה שבה סיטואציה מסוימת מתפתחת לא כמו שתכננו ואיתה מגיעות מחשבות בהן אנחנו מנתחים את מה שקרה ולמה ואיך היה צריך להיות אחרת וחוזר חלילה.
מתי המחשבות הללו הופכות להיות טורדניות ומתי הן רק מחשבות שליליות שמסתיימות?
אם הן עוזבות אותנו ואנחנו ממשיכים הלאה עם מסקנה שאין לנו צורך בהן יותר ומבחינתנו פתרנו את עניין החשיבה השלילית – אזי הכל טוב.
אך אם אותן המחשבות ממשיכות ללוות אותנו במהלך היום או הימים והלילות וההתעסקות בהן הופכת למרכזית – מסתמנת בעיה שיש צורך לפתור. משום שהמוח שלנו מתרגל מהר מאוד- והמחשבות הטורדניות מפעם לפעם לוקחות נתח גדול יותר של תשומת ליבנו עד שאנו מותשים.
מחשבה היא פעילות תוך חשמלית במוח שמתורגמת לסוגים שונים של מחשבות חיוביות – שנותנות לנו אנרגיה, ומחשבות שליליות שמרוקנות אותנו מאנרגיה.
מחשבה שלילית הינה מנגנון הישרדותי של איום וסכנה, ומגיעה לרוב כשמשהו לא בסדר.
מערכת הלימבית (הרגשית) מופעלת לפני המערכת של השיקולים , וכשהיא פועלת – נוצר המצב ההישרדותי – אנחנו מרגישים זאת פיזית בגופנו, לחץ, פחד דאגה וכו… ברגע שאנו אוספים עוד ועוד מחשבות שליליות שמלוות אותנו – הן הופכות לטורדניות / בזבזניות.
מה הכוונה מחשבות בזבזניות? אלו הן סוג של מחשבות סרק כאלו שאינן מיושמות או מחשבות שבהן אנו מפתחים אותן בעקבות משהו שקרה לנו אך ההתעסקות והביקורתיות שלנו פוגעת במהלך היום והלילה ונראה שאותה מחשבה הפכה מציאותית למרות שהיא קיימת רק בראש שלנו.
למי שלו חווה זאת יהיה קשה להבין על מה מדובר ולכן אמחיש זאת עם דוגמא אמיתית מתוך הקליניקה שלי :
אחד המטופלים שלי בסוף שנות העשרים לחייו הגיע אלי בעקבות רצון לחזק את הביטחון העצמי שלו והדימוי הנמוך שיש לו לאורך שנות חייו.
באחת הפגישות סיפר לי על הקושי שלו במסגרת העבודה החדשה שקיבל, חש שבשל טעות קטנה שעשה – רצוי שלא ימשיך כי אכזב את המנהל והקולגה שלו לעבודה.
אציין שזה היה השבוע הראשון שלו בעבודה , ולאורך כל היום והלילה לא הצליח להיפטר מהמחשבה שאולי המנהל מאוכזב ממנו ולא ירצה שימשיך בעבודה, וכנ"ל הקולגה שלו – בעבודה שמעביר לו את החפיפה.
המחשבות היו כל כך מוחשיות שלא נתנו לו מנוח. המצב יצא מפרופורציות (מה שלרוב קורה עם מחשבות טורדניות) עד כדי כך שהתלבט אם בכלל להגיע יום אחרי כן לעבודה או פשוט להתפטר.
במקרה זה לאחר המפגש שלנו והליווי שלי לאותו המקרה , מסתבר היה כי לא המנהל ולא החבר למשרד, שמו ליבם למקרה וההיפך הוא קיבל מחמאות על היחס הנעים שמביא אתו למשרד והמקצועיות שמפגין בנושא אחר שלימד אותו החבר – קולגה שהזכרתי מקודם.
זאת אומרת שהמחשבות הללו היו מבוזבזות, רוקנו אותו מאנרגיה ויתכן שאם לא היינו נפגשים היה גם מגיש את התפטרותו.
כמו מקרה זה יש אינספור דוגמאות מחשבות טורדניות / מבזבזות.
איך ניתן להפסיק את המחשבות הללו?
שילוב של שיח והבנה מדוע המטופל חווה תחושות אלו ולמה מחשבות אלו מופיעות.
הדרך הטיפולית ההתנהגותית היא למידה לחשיבה חיובית מזעור הביקורתיות האישית, והקטנת המחשבה הטורדנית.
במילים אחרות, שליטה במחשבות הבזבזניות על ידי למידה של חשיבה חיובית עד כדי נטרול מחשבות אלה.
התמכרות להימורים בקרב בני נוער וצעירים :
אור (שם בדוי) צעיר בן 20 ,הגיע אלי אחרי שנפל פעמיים לחובות של 800 מאות אלף שח. וזה לא כולל את הכספים שהעביר למשחקים מהכסף שעבד ושילם . המשחקים החלו בגיל 16 כשישב יחד עם חברים ומילאו טוטו, הוא החל להתלהב וגילה את ההימורים בטלפון ומהר מאוד החל לשחק בו.
הוא לא היחיד- כמוהו יש עוד הרבה מטופלים . חלקם שילמו פחות וחלקם אף יותר.
המשותף לכולם: בני טובים, ללא עבר פלילי, ילדים להורים נורמטיביים לחלוטין ילדים עובדים להורים עובדים. יש להם אחים ואחיות. רק הם במשפחה הגיעו להתמכרות.
פרופיל שלהם: מתבודדים הרבה, טיפוסים מרצים, נמצאים הרבה שעות מול המסך (יכול להיות מסך מחשב ויכול להיות מסך הסלולארי).
רובם התחילו בגיל 16 עם חברים יחד בהימורים קטנים.
החברים נשארו בקטן והמשיכו פעם בשבוע למלא טופס בהשקעה של 20 – 30 שח.
המשך סיפורו של אור :
בשלב מסוים אור הפסיק ללכת עם החברים ונשאר בביית- הוא גילה את האפשרות להמר דרך הטלפון. וינר ואח"כ משחקים אחרים . בשלב מתקדם יותר חבר חדש שהכיר בהימורים סיפר לו על האפשרות לשלם לסוכן הימורים כל שלישי אחרי "שיזכה".
אותו סוכן שם עבורו את סכומי הכסף שהוא רוצה. אך אם אור לא משלם בשלישי – הוא צובר ריביות כל שבוע הריבית קופצת …
בהתחלה הוא זכה מספר פעמים.
את הכסף לא משך אלא השאיר להימורים נוספים… מהר מאוד החל להפסיד, אך ההפסד לא מנע ממנו לעצור את ההימורים, ההיפך- הוא מספר שהמחשבה שלו הייתה לא לעצור עד שירוויח בחזרה את כל מה שהפסיד.
כל זה קורה במספר שעות או ימים או שבועות. עד שהחוב מגיע לסכומים אסטרונומים.
אור עובד במקום מסודר והמשכורת שלו כבר לא מספיקה להחזר החובות. הוא נאלץ לקחת מאנשים מפוקפקים ( אנשי עולם תחתון שמחכים לרגע שהם יפנו אליהם).
בשלב זה המצב מסתבך עוד יותר – כי החוב עולה: הוא בריביות עוד יותר גבוהות וההלוואות נמשכות.
אור כבר חודשים לא יוצא מהבית, לא ישן בלילות. הפסיק לצאת עם החברים, והחברה לא יודעת כלום. הוא הסתיר מכולם את הסוד הנורא . כבר שנה שלמה זה רק הוא והסוד שלו – הוא לא מערב אף אחד בהתמודדות שלו. מחלת ההימורים הגיעה גם אליו.
לצערי הסיפור הזה שייך להרבה מאוד אנשים שהתמכרו למשחקי ההימורים.
בחברה שלנו ישנו חוסר ההבנה עד כמה התלות בהימורים יכולה לפגוע קשה בכל המשפחה גם נפשית וגם כלכלית עם חובות והלוואות של מאות אלפי שקלים במקרה הטוב.
הבושה היא חלק בלתי נפרד בהתמכרות זו.
עד כדי כך שההורים מכסים למהמר במשפחה את החובות במטרה שיגמרו עם הבושה הזו וימשיכו הלאה- שלא ידעו שלא יגיע לאף אחד מהאנשים שהם מכירים.
בכך הם תורמים להתפתחות התלות בהימורים ולא מרפאים את המהמר – ההיפך- עוזרים לו להמשיך להמר ולא לקחת אחריות . כמובן לא בכוונה וללא הבנה שכך יקרה.
זה כמובן קורה שוב ושוב עד שמגיע הרגע שהם מבינים שאין להם אפשרות להמשיך ככה ורק אז פונים לטיפול . ממקום של ייאוש וקושי כלכלי שנכנסו אליו בעקבות בנם/אחיהם/אביהם המהמר.
חשוב לדעת!!!
הדרך המקובלת לטיפול בהתמכרויות תשלב טיפול פרטני ודיסקרטי במקביל לטיפול קבוצתי.
המשפחה מקבלת מענה טיפולי של איך לעזור למטופל לנהל את המחלה ולהיות שם עבורו כמקור תמיכה רגשית נפשית.
תמיד הזהירו אותנו מגיל הטיפש עשרה שזה גיל מורכב , שנתכונן לתקופה מאתגרת.
ואכן הרבה מההורים מתקשים לתקשר עם ילדיהם , מנסים להגיע אל ליבם ולא מצליחים.
מספרים על תחושה שהם "הולכים על ביצים" ליד הנער או הנערה, שהם נמנעים מלנהל שיחה כדי לא לקבל סירוב וטריקת דלת.
הרבה פעמים יש הסתגרות בחדר, וההורים מרגישים ניתוק. כועסים , לעיתים מפעילים סנקציות הענשה כאלה ואחרות, ונוצר מצב לא נעים ואיתו גם נתק בין ההורה לילד.
מצב כזה אינו נכון להתנהלות תקינה של הנער או המתבגר, ורצוי למצוא את הדרך להגיע להבנות, ובנייה מחדש של הקשר ההורה ילד, זאת משום שבגיל זה ממשיך הנער לפתח את זהותו ובטחונו, ואם אין לו תחושת ביטחון והבנה בביית- לא יוכל להתפתח באופן תקין, ויתכן שיבחר בקבוצת שווים אחרת כזו היכולה לפגוע בו ולכוון אותו למקומות פחות טובים. או לחליפין התחושה של "אני לבד, אף אחד כאן לא מבין אותי" יכולה להוביל לדכדוך, הערכה עצמית נמוכה, ואף דיכאון.
כל ילד צריך להרגיש נאהב ועטוף – גם אם על פניו מראה סימנים אחרים – עוטף עצמו בסוג של חומה.
אנחנו כהורים צריכים למצוא את הדרך להגיע אליו, לא להתייאש, גם אם עשינו מספר טעויות בדרך, ניתן עדיין לתקן.
לא תמיד נדע היכן שגינו ועל כן אני ממליצה להגיע ליעוץ וליווי הורי.
הרבה פעמים בעת הליווי ההורי, המטפל מבחין בליקויים שנעשו על ידי ההורים שלא בכוונה תחילה, אך אלו תרמו לנתק ולדחייה מצד הנער המתבגר.
על כן , אני ממליצה מאוד לא לחכות שיהיה מאוחר מידי – להגיע לפגישת יעוץ ואם יש צורך למספר מפגשים לשם הכוונה מקצועית כדי לקבל כלים לעזרה.
הכוונה זו משתלמת משום שבגילאים אלו – עדיין ניתן לתקן ולחזק חזרה את הקשר ההורי, בגילאים מאוחרים יותר- יהיה הרבה יותר מורכב לצמצם את הפערים שנוצרו.
